חייו
מכתבים
תמונות
הספדים
הדלקת נר
הנצחה
דף הבית
 
הספד שנתיים למותו של ניר 7.11.2005


ניר,

לחיות בלעדיך,
זה להרגיש ברגע את ניפוץ החלום, את הגוף המתכווץ, הלב הקרוע,
להרגיש כאב שאת עוצמתו לא ידעתי מעולם.
לחיות בלעדיך,
זה להרגיש איך ברגע
התחלפה לה שמחת חיים בעצב, בכאב, בתוגה
לראות את הקשת בענן בצבעים של אפור ושחור,
להרגיש געגוע שאין לו מרפא, געגוע שהולך ומתעצם עם הזמן,
געגוע למי שהיית, למי שיכולת להיות , געגועים למשפחה שהיינו, געגועים לחלום.

לחיות בלעדיך ניר,
זה לחיות את העבר, לחיות את הזכרון לא לשכוח שום פרט
לזכור את המראה, הריח, תנועות הגוף המבט בעיניים, להרגיש מתוככי הזכרון את החיבוק המדהים, לשמוע את הקול ולפחד-כן לפחד
שהמוח יבגוד ואולי פרט כזה או אחר יישכח.
לחיות בלעדיך,
זה לקום כל בוקר בלי שיר בלב, להסתכל על הדלת ולדעת שהיא תפתח
אבל אתה לא תהיה שם,
לציין את יום הולדתך בלעדיך, ולהניח פרחים על קברך במקום ממתקים על מיטתך,
לציין עוד שנה בלעדיך, ולא להיות ביום כלולותיך
לא לראות אותך מאוהב, מאושר, מתעצב, מתמודד, מנצח
לא לראות אותך...לא להרגיש אותך....לא להאכיל אותך...
כל כך הרבה לא...

לחיות בלעדיך,

זה להלך על חבל דק שמפריד בין החיים אתך לחיים בלעדיך,
בין הקיום הפיזי שלי לאין שלך, לבחור בחיים ולגלות שזו הדרך הקשה,
להבין שאת הכאב הנורא ניתן למהול באהבה ובנתינה,
האהבה ממלאת את ליבי ומלטפת את פצעי, והנתינה מעניקה משמעות לחיי

וזה כבד, כל כך כבד שזה לא אנושי
השארת אותי עם הרבה זכרונות מתאמצת
לא לאבד אף אחד מהם, כי זה מה שנשאר

נזכרת אני באחד הימים המאושרים בחיינו
מסיבת הבר-מצווה שלך,וכשאני קוראת את הברכה
שכתבתי לך , רואה אני את דמותך
כפי שרק התחזקה עם השנים, עד יום מותך
וכך ברכתי אותך:
"מתוך הזמנים הקשים של החיים, ניר,
אנחנו נעשים יותר חזקים וחכמים.
אני רואה אותך גדל, מתבגר ומוסיף חכמה, קובע לבדך סדרי-עדיפויות,
מחליט החלטות לא –קלות ואני גאה בך.

אני יודעת כי תהליך ההתבגרות הוא לעיתים מכאוב,
היו לך הצלחות וגם כשלונות,
מלחמת הקיום עם שני אחים בוגרים ואחות אחת קטנה
גם זו משימה לא פשוטה, ועם זאת;
רוחך האיתנה מתגברת תמיד, ואתה הולך ומתחזק.
בכל ליבי הייתי לוקחת על עצמי ובשמחה את כל רגעיך הקשים, אך אינני יכולה, ואולי מוטב כך כי ללא התנסות בקשיים, לא היית רוכש את חכמתך, לא היית מפתח את תכונותיך היפות והמיוחדות,
את עוצמתך ואת אישיותך אשר עושים אותך לאדם נפלא כפי שהנך היום: רגיש, שמח וטוב-לב ובעיקר יודע תמיד לתת מעצמך: לתת למשפחה, לחברים, לידידים
"לתת את הנשמה ואת הלב, לתת כשאתה אוהב"

ואנו כולנו מחזירים לך אהבה זו בגדול.

כן, ניר, שנתיים שאנחנו מחזירים לך אהבה
והלוואי ואתה מרגיש ויודע עד כמה,
הלוואי ויכולתי להתחלף איתך, אך בגורלך-גורלי נקבע אחרת,
ואני נותרתי להתמודד עם הקושי הנורא
בלחיות בלעדיך

נותרתי להלך על חבל דק שמפריד בין החיים אתך לחיים בלעדיך,
בין הקיום הפיזי שלי לאין שלך, בחרתי בחיים וגליתי שזו הדרך הקשה,
הבנתי שאת הכאב הנורא ניתן למהול באהבה ובנתינה,
האהבה ממלאת את ליבי ומלטפת את פצעי, והנתינה מעניקה משמעות לחיי

החיים והמוות קשורים הם, רק לא ידעתי עד כמה
כשפגשתי את המוות, הכרתי חיים אחרים
ומאז אני מנסה לחיות אותם כמיטב יכולתי
לחיות ולא לשכוח לרגע,
לחיות את הכאב, לחיות את האהבה,
לחיות ולהזכיר אותך לנצח,
לחיות בשביל המשפחה שלנו,
לחיות כדי לספר את סיפורך
לחיות כדי להעביר את המסר שלך
מסר קדושת החיים לצעירים בני גילך
כדי שיחזרו הביתה בשלום
לחיות ניר עם הידיעה שאנחנו כאן ואתה שם

אמא