חייו
מכתבים
תמונות
הספדים
הדלקת נר
הנצחה
דף הבית
 
... " והרוח שחר שערו הרים

והשריקה המקוטעת

דחפה אותו בלי דעת

אל השורות, עם כל האחרים"

                          (יהודה עמיחי)



חלפו להם 4 שבועות מאותו בוקר, יום שישי נורא, אך הכאב של האובדן לא נחלש, הוא רק חודר יותר ויותר עמוק לתוך הלב.

ניר הגעת לגדוד "שפיפון" כחייל צעיר ושובצת כסמל מבצעים, תפקיד לו זוכים חיילים ותיקים, אך למרות צעירותך מילאת את התפקיד באחריות רבה ובקור רוח כפי שדורש התפקיד.

הנתינה הרבה, טוב לבך, הכריזמה, החיוך הכובש, חוש ההומור, הפתיחות והצניעות, כל אלו הפכו אותך לדמות נערצת בקרב חברייך ומפקדיך.

מפקדיך מעידים כי מעולם לא ראוך כפקוד, כי אם חבר והיחס אליך תמיד היה שונה משאר החיילים.

מעבר לאבל, נחשפה משפחתך האוהבת וחברייך הרבים שכה מתגעגעים אליך, הבנתי מאין באת.

אולי בצבא עם מדים היית רב טוראי, אבל בחיים האזרחיים היית רב אלוף אמיתי.

דרך האהבה העצומה והכמיהה אליך, הבנתי את משמעות המשפט "כמה ריק העולם בהעדרו של האדם אשר נוכחותו מילאה את העולם כולו". ניר, אתה הוא האדם.

אני יודע כי עם פירוק הגדוד נוצר ערפל של חוסר ודאות לגבי המשך שרותך והדבר גרם לך למורת רוח ועל כך רוצה אני לבקש את סליחתך.

משפחת לנדסמן, יודע אני כי אין בי מילים אשר תמצאו בהם הנחמה, אך אנו, משפחת שפיפון, נעשה את כל אשר נדרש על מנת לתמוך ולחזק את ידכם תוך שאנו זוכרים ומשמרים את זיכרו של ניר לעד.

שלא תדעו עוד צער.



אבי מנו, סא"ל

מפקד הגדוד