חייו
מכתבים
תמונות
הספדים
הדלקת נר
הנצחה
דף הבית
 


מה- 7.11.03 נוכחתי לדעת, כי אין מספיק מילים בעולם, פשוט עוד לא נולדו ולא נבראו ואלה שישנן כל כך דלות ולעיתים קרובות כל כך לא מה שהן צריכות להיות כל כך בלתי מתאימות, כל כך על יד, וכמעט, ומעט, ופחות, והמילים חסרות.

ניר,

איך נפרדים ממך? עבר כבר חודש ועדיין קשה להאמין, זה לא נקלט.

אני מוצאת את עצמי המון פעמים נעצרת, חושבת ומנסה להבין איך זה שלא תהיה פה יותר, את חסר!

תמיד רצית להישאר ילד ולצערי תמיד תישאר בן 19.

אני זוכרת אותך, ניר, נער גבוה, יפה תואר, שמח, חבר אמיתי, אדם טוב לב, נכד, בן ואח מסור.

הנוכחות שלך הייתה מתנה לכולנו, היית יחיד ומיוחד במינו, עם חיוך שהיה כל כך מתוק שלעולם לא אשכח. הלכת מאתנו, לקחת אביב והותרת סתיו, נקטפת בטרם עת ולי עצוב, כל כך עצוב.

בן דודי הצעיר, היית לי כמו אח, גדלנו יחד, חווינו יחד, חגגנו יחד, ועתה אינך עוד, אני רוצה שתדע שיש לך משפחה שמתגעגעת אליך כל כך ואוהבת אותך בלי סוף- אמא, אבא, רועי, זאב, הדס סבא וסבתא ויש לך חברים, המון חברים נאמנים שחושבים עליך כל הזמן.



ואולי היטיב ממני לומר נתן זך:

"ועוד לא אמרתי הכל

ועוד יש לי מה לומר

לפני שיהיה מאוחר והקהל יתפזר

וכל אחד יהיה זוכר

מה שכל אחד זוכר כשאחרים כלו

לומר מה שאמרו ומה שלא אמרו

ועוד לא אמרתי הכל"



שירי