חייו
מכתבים
תמונות
הספדים
הדלקת נר
הנצחה
דף הבית
 
דברי טלי לחג החנוכה ביד לבנים


ערב טוב לראש העיר חיפה מר יונה יהב, משפחות שכולות יקרות, וחברותי האמהות השכולות,
נתבקשתי לברך אתכם בברכת חג חנוכה שמח, ברכה שבעולמינו עולם השכול משמעותה מאד טעונה, עבורי חג החנוכה היה החג הראשון שחוויתי כאם שכולה וברכת החג שמח צרמה באוזני, היתה בה מפגש נוסף שלי עם העולם האחר, העולם שלא חווה שכול, העולם שלא מבין מה משמעות החיים בבית שהוכה במכת ברק, בבית בו מנסים לאסוף את השברים, בבית בו חג הפך להיות יום עצוב וקודר, בו אנו מסתכלות על הכסא הריק וחשות מתוך רחמינו את הכאב והחסר, מהתהום הזו הבנתי שאמנם אנו חיים בשני עולמות אך כדי לגשר ביניהם אני זו שצריכה לפתוח את הלב ולהכניס לתוך עולמי באהבה גדולה את כל אהובי, חברי וכל מי שרוצה בקרבתי אך לא יודע כיצד עושים זאת והתגמול היה גדול, בתינו מלא בחברים ובבני המשפחה ובלי תמיכתם זו לא היינו עוברים שנה קשה זו.


בחרתי כאן היום לשתף אתכם במסר הזה, מתוך ידיעה שמערכת יחסים מורכבת זו פוגמת באיכות חיי משפחת השכול. אני מאמינה ויודעת שאנשים רוצים לגעת בכאב לעזור לתמוך, אך הם לא למדו זאת בשום בית ספר, אם רק ניתן להם יד מושטת ונבין שאת גודל ועוצמת הכאב שלנו לא ניתן להבין ולדעת עד שהגורל מפגיש אותו עימנו, רק אז נוכל לקבל את הגמגומים, הטעויות ואת ההסתיגויות של חברינו בהבנה ובחמלה. גם אנחנו היינו בעולם האחר לפני שחיינו השתנו ללא הכר, ונשארנו שפויים כי לא ידענו מהי עוצמה אמיתית של כאב לב שנפער בו חור.


ניר צעיר בני, נהרג לפני 13 חודשים בתאונת דרכים אכזרית ומיותרת והוא רק בן 19. ביום בו נהרג חשך עלי עולמי ברגע, כל איבר בגופי שידר אותות כאב ומצוקה, כאב שחדר עמוק לתוך ליבי ונשמתי ושם הוא ישכון לבטח עד ליום מותי.
אני באופן אישי כאדם שהיה מחובר בכל מאודו לשמחת חיים, החלטתי לבחור בחיים, לא ידעתי עד כמה החלטה זו קשה, עד כמה המלחמה על החיים, ולא רק במובן הטכני שלהם, היא מסע מייגע ומתיש, אך הבנתי שאת הכאב ניתן למהול באמצעות האהבה והנתינה.


כאב ואהבה דרים להם ביחד, לאחד אין משמעות ללא השני וניתן לחוש בהם בעוצמה כה רבה רק כשחווים אסון כה גדול, בזה לא בחרתי אך כן בחרתי לצמוח ממנו ולתת מעצמי לחברה, בתחום מניעת תאונות דרכים בקרב הצעירים.


האהבה ועמה הנתינה הם מקור חיי היום, הן מתגמלות ונותנות כח להמשיך ולחיות, למצוא משמעות לחיים הללו ולדעת שמגיע לנו לחיות אותם, מגיע לנו להרים את הראש ולעשות כל דבר שעושה לנו טוב, מגיע ליקירינו החיים סביבינו לקבל את האור מאיתנו האמהות , אנחנו שגידלנו את ילדינו ברחמינו וילדנו אותם בכאב מענג, נאלצנו לקבור אותם בארונות , יודעות שאת אהבתינו כמו גם את כאבינו האין סופי לילדנו המת לא ניתן לקחת מאיתנו, אבל את מהות חיינו אנחנו יכולות לקבוע עבורינו ועבור משפחותינו. הכאב והסבל לא חייבים לגור ביחד.


עם האמונה שלי במסר הזה אני רוצה לאחל לכם מעומק ליבי חג אורים שמח, לכם ולכל בני משפחותיכם, הביטו באור נרות החנוכה ותנו לאור הזה לחדור לתוך נפשכם הפצועה, לחמם את ליבכם המדמם, אמצו את מילות השיר "באנו חושך לגרש" ונסו להאיר מעט את חייכם, כי רק מתוך החושך נוכל לראות את האור וזו זכות גדולה שניתנה לנו גם אם לא בחרנו אותה.


אני רוצה לסיים בקטע משיר שכתב המשורר ג'ובראן חליל:
יש שיאמרו : השמחה נעלה על הצער
ואחרים יאמרו: לא, כי הצער נעלה על השמחה
ואני אומר: הללו כרוכים ירדו לעולם,
וכי יארח אחד מהם אתך על שולחנך,
דע, כי האחר ינום על משכבך.
אמת לעולם תנוע ככפות מאזניים בין צער ושמחה,
רק במרוקן מכל ,שקולים יהיו ולא ינועו



חנוכה, דצמבר 2004